מסמכים מגלים: סוכן של ה-MI5 עמד בראש רשת של פעילים פרו נאצים שנערכו לפלישה גרמנית לאיים הבריטיים. על אף שהמודיעין הבריטי סבר שהם רק "משוגעים", התברר כי מדובר בגיס חמישי של מאות בני אדם. וגם: מי עמד על הכוונת של אנשי הלח"י והאצ"ל?
מסמכים שחשף היום הארכיון הלאומי של בריטניה מתאר כיצד סוכנות הביון הפנימי (MI5) הציבה את אחד מאנשיה בראש תא שכלל מאות פעילים פרו נאצים שנערכו לאפשרות שהגרמנים יפלשו במלחמת העולם השנייה.
אחת השאיפות הגדולות של אדולף היטלר הייתה פלישה לבריטניה, אולם הקרב האווירי האדיר בשמי הממלכה המאוחדת שבו הדף חיל האוויר המלכותי את חיל האוויר של גרמניה הנאצית מנע את ביצוע התוכנית. למרות זאת, המודיעין האנגלי המשיך להיערך מול הניסיונות של הגרמנים לחדור לאיים הבריטיים.
אחד הסוכנים, שמזוהה במסמכים רק בשם הקוד ג'ק קינג, פגש בשנת 1942 את מריטה פריגו, אישה ממוצא גרמניה ושבדי שהייתה נשואה לפשיסט בריטי שהוחזק במעצר מנהלי. לפי הדוחות, פריגו חשבה שהארגון שבו היה פעיל בעלה "לא היה קיצוני מספיק".
"היא הייתה אנטי בריטית באופן כה אלים והיא רצתה מאד לעשות כל מה שביכולתה כדי לסייע לאויב", דיווחה סוכנות הביון. "מריטה פריגו היא לא נוירוטית או פמיניסטית. היא אישה שתלטנית וגברית".
קינג, שזיהה את ההזדמנות לחדור לשורות תומכי הנאצים, שכנע אותה כי הוא שליח מיוחד של הגסטאפו, וכי מטרתו היא לאתר אנשים "נאמנים במאת האחוזים למולדת" שיוכלו לסייע ברגע האמת של הפלישה.
כחלק מהתוכנית, הפעיל קינג מקום מפגש במרתף של חנות עתיקות שבה החליפו הפעילים רעיונות שונים וחלקו ביניהם מידע, כמו ניסויים סודיים בטנק אמפיבי. קינג העביר את התמלילים לידי אנשי הביון ואף כתב את הערכותיו לגבי חברי התא שבהם עולה כי מדובר ב"משוגעים חלקית".
ב-MI5 העלו רעיונות יצירתיים כדי לבסס את האותנטיות של התא הפרו נאצי. בין השאר זויפו מדליות של צלבי הברזל, העיטור הצבאי הגבוה ביותר של הרייך השלישי, והן הוענקו לחלק מפעילי התא. כמו כן דנו באפשרות לספק לחברי התא תגים מיוחדים, לכאורה כדי שהגרמנים יוכלו לזהות אותם בעת הפלישה, אך בפועל כדי לאפשר לכוחות הביטחון לעצור אותם במקרה הצורך.
כידוע, בסופו של דבר המלחמה הסתיימה בתבוסת הנאצים מבלי שהם הצליחו לממש את תוכנית הפלישה. התא הסודי של קינג כלל שישה סוכנים פרו נאצי, אולם ההערכות היו כי לחברי התא היו קשרים עם עוד מאות בני אדם שחיכו שהממלכה המאוחדת תהפוך לחלק מהרייך השלישי – נתון שגרם לחשש בקרב שירותי הביטחון בדבר גודל הגיס החמישי במדינה.
מהמסמכים עולה כי המעקב אחרי הפעילים הניאו נאצים נמשך שנים אחדות גם אחרי המלחמה למקרה שהם יחליטו בכל זאת לערער את היציבות במדינה. אולם בסופו של דבר החליטו הרשויות הבריטיות כי הם לא מהווים סיכון והחליטו להימנע ממעצר ומהעמדה לדין.
התוכנית היהודית לחסל את צ'רצ'יל
מסמכים נוספים עוסקים בפעילות הטרור הפוליטי, נראה שאין דרך אחרת לתאר זאת, של הלח"י והאצ"ל נגד הבריטים. לפי אחד המסמכים, אליהו בית צורי, מבכירי הלח"י, שלח ללונדון סוכנים של הארגון – אשר מכונה "כנופיית שטרן" על שם מייסדו אברהם (יאיר) שטרן – כדי לחסל את ראש הממשלה, וינסטון צ'רצ'יל, ובכירים נוספים בממשלה.
בית צורי עצמו ביצע עם אליהו חכים את ההתנקשות בקהיר בלורד מוין, השר לענייני המזרח התיכון בממשלת בריטניה. השניים נלכדו ואחרי משפט צבאי הוצאו להורג במרץ 1945.
כמו כן, תכננו אנשי הלח"י להתנקש בארנסט בווין, שר החוץ של ממשלת הלייבור שעלתה לשלטון אחרי מלחמת העולם השנייה. גורם ביטחוני שהיה מוצב בארץ ישראל שלח בפברואר 1946 מכתב ללונדון שבו התריע על המזימה.
לפי המסמכים, דמויות נוספות שהיו על כוונת המחתרות היו פילדמרשל ברנרד מונטגומרי, גיבור הניצחון של בעלות הברית בצפון אפריקה וממפקדי הפלישה לנורמנדי, ההיסטוריון ואיש המודיעין יו טרבור-רופר שחקר את הטענות כי היטלר לא מת בבונקר, ואישים יהודים שהסכימו להשתתף בוועידת לונדון ב-1946 שהתכנסה לדון בעתיד פלסטינה-א"י.
דמות נוספת שהיוותה יעד לאיומים היה רוי פאראן, איש משטרת המנדט שהיה אחראי למותו של נער יהודי ב-1947. אחיו של פאראן נהרג בפיצוץ של חבילת נפץ ששלחו אנשי הלח"י ערב הקמת המדינה במאי 1948.
המסמכים גם דנים בסדרת פיצוצים בלונדון שלהם היו אחראים אנשי הלח"י. בין השאר מדובר בפיצוץ במועדון הקולוניאלי בלונדון באפריל 1947, הטמנת פצצה שלא התפוצצה במשרד המושבות באותו החודש וניסיון לבצע פיגוע בכיכר הפרלמנט.
